הנדסה תקנים תעופה/חלל וצבא

תעופה/חלל וצבא

תקני אלסטומרים לתעופה/חלל וצבא

כל יצרני האלסטומרים והמוצרים שהם מייצרים לתעשיות התעופה/חלל או הצבא חייבים לעמוד בתקנים מחמירים. על היצרן לעמוד בתקנים לארגון, תקנות, בקרת איכות ותהליכי ייצור. מוצרי האלסטומר עצמם חייבים לעמוד בתקנים לחומרים, תכנון, תפקוד וטכנולוגיה.

תעשיות התעופה/חלל והצבא הן חיוניות כלכלית, מתקדמות טכנולוגית ומשולבות בינלאומית. הסמכה כלל עולמית, מכירות והפעלה בטוחה של כלי טייס וציוד צבאי מסתמכות על גוף גדול של תקנים ונוהלי ייצור חופפים בין ממשלות בתוך התעשייה.

חלק מהתקנים העיקרים שבשימוש בתעשיות התעופה/חלל והצבא כוללים:

United States Military Standards

מחלקת ההגנה של ארצות הברית (DOD) פיתחה מערכת מקיפה של תקנים (MIL-STD) ומפרטים (MIL-SPEC) כדי להבטיח תחזוקה, תיקונים וביצועים תפעוליים (MRO) תקינים של כל החלקים והציוד. כל ספק לצבא ארצות הברית חייב לעמוד בתקנים ובמפרטים אלה. דרישות MIL-STD ו-MIL-SPEC נועדו למקסם את אפשרות החילופיות בין רכיבים, את התקינה ואת ההכשרה. בגלל הגודל והיקף הרכש של מחלקת ההגנה של ארצות הברית, רבים מתקנים אלה הפכו כברירת מחדל לתקנים בינלאומיים.

עם זאת, נמצא שלהתרבות המוגזמת של תקנים מחמירים בצבא ארה"ב ישנם גם חסרונות – הטלת מגבלות לא הכרחיות, הגדלת עלויות, עומס תקינה כבד על שרשרת ההספקה למערכות הגנה, וחוסר יכולת לשלב במהירות טכנולוגיות חדשות. כתוצאה מכך, מחלקת ההגנה של ארה"ב החלה לסגת מעט מהפעלת התקנים של עצמה. במקום זאת, מעודדים עכשיו את השימוש בתקני תעשייה – תקני אבטחת איכות כגון ISO 9000 ו-ISO 9001, תקני תכנון הנדסי כגון SAE (סדרת AS ו-AMS), ואחרים. מחלקת ההגנה של ארה"ב מעדיפה כעת לתאר את התכונות הדרושות ואת מפרטי הביצועים כיעדים, בלי לציין בדיוק כיצד יש לעמוד ביעדים אלה.

FAA

מנהל התעופה הפדרלי מסדיר ומפקח על כל ההיבטים של תעופה אזרחית בארה"ב. באמצעות מחלקת בטיחות התעופה (Aviation Safety – AVS), פותחו תקנות תעופה פדרליות (FAR) לאומיות הכוללות דרישות תחזוקה, תקני ביצועים ונהלים שיש להחיל כדי להבטיח כשירות לטיסה של כלי טייס אזרחיים.

מדינות רבות מקבלות את ה-Code of Federal Regulations‏ (CFR) של ארה"ב כאוסף התקנות הלאומיות שלהן בשילוב עם ה-Federal Aviation Regulations‏ (FAR) שנקבעו על ידי ה-FAA, לדרישות מסדירות ספציפיות לכלי טייס.

ISO

ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) הוא גוף בינלאומי לא ממשלתי המבוסס בשוויץ. ארגון ISO מורכב מנציגי ארגוני תקינה לאומיים ממדינות שונות, ומקדם תקנים וולנטרים מסחריים ותעשייתיים ברחבי העולם. תקני ISO נפוצים כוללים את ISO 9000 המגדיר מערכות ניהול איכות, ו-ISO 9001 המתאר את הדרישות הדרושות לעמידה ב-ISO 9000.

SAE

SAE International (לשעבר Society of Automotive Engineers) הוא איגוד הנדסה מקצועי וארגון תקינה. SAE מתאם את הפיתוח של תקנים טכניים בתעשיות התחבורה על בסיס שיטות עבודה בינלאומיות מומלצות בתעשייה. SAE פרסם למעלה מ-10,000 תקנים טכניים לתחבורה קרקעית ולתעשיית התעופה/חלל. דוגמאות רלוונטיות של תקני SAE החלים על אלסטומרים המיוצרים לתעשיות התעופה/חלל והתעשיות הצבאיות הם SAE J200 (מערכת סיווג לחומרי גומי), סדרת AS (תקני תעופה/חלל), וסדרת AMS (תקני חומרים לתעופה/חלל). AS 9100 הוא מערכת מקובלת מאוד לניהול איכות לפי תקנים לתעשיית התעופה/חלל המשלבת באופן מלא את ISO 9000 תוך הוספת דרישות נוספות לאיכות ולבטיחות.

ASTM

ASTM International (לשעבר American Society for Testing and Materials) הוא ארגון תקינה בינלאומי שמפתח ומפרסם תקנים וולנטרים לתעשייה ובדיקות עבור חומרים, מוצרים, מערכות ושירותים. תקני ASTM התקבלו בתקנות ממשל רבות הן בארה"ב והן ברחבי העולם.

תקני תעשיית תעופה/חלל פרטיים

תעשיית התעופה/חלל פועלת בשיתוף פעולה במספר מסגרות לפיתוח פעיל של תקנים חדשים לפי הצורך. רבות מיצרניות כלי הטייס הגדולות פיתחו תקנים ופרוטוקולי בדיקה פנימיים או קנייניים שלהן בנוסף לתקנים הרלוונטיים שכבר קיימים בתעשייה, בממשל ובזירות לאומיות ובינלאומיות. חלק מאותם תקנים קנייניים התפתחו והפכו לתקנים בפועל לכלל התעשייה. דוגמאות אחדות:

Airbus (אירופה)

בנוסף לתקנים הרלוונטיים של ISO, ארה"ב ואירופה, תאגיד תעשיות Airbus האירופי פיתח תקנים פנימיים לפי הסימונים הבאים: ABS (תקן Airbus)‏, AIMS (מפרט חומרים לתעשיות Airbus)‏, AITM (שיטות בדיקה לתעשיות Airbus), ו-AIPS (מפרט תהליכים לתעשיות Airbus). תקנים המשפיעים ישירות על מוצרי אלסטומרים כוללים את סדרת AITM 2 (בדיקות אש ודליקות) וסדרת AITM 3 (בדיקות בעירה ורעילות עשן).

Boeing (ארה"ב)

Boeing, מלבד היותה אחת הצרכניות התאגידיות הגדולות ביותר של תקנים חיצוניים, פיתחה מערכת של למעלה מ-110,000 תקנים פנימיים. Boeing פועלת באופן נרחב עם מתווי מדיניות ממשל, רגולטורים, פקידי רכש וישויות אחרות בנושאים הקשורים לתקנים. תקני Boeing הרלוונטיים ישירות למוצרי אלסטומרים כוללים את BSS 7238 (בדיקת הצפיפות של עשן שנוצר על ידי חומרים מוצקים בעת בעירה) ו-BSS 7239 (שיטת בדיקה ליצירת גזים רעילים על ידי חומרים בעת בעירה).

Bombardier (קנדה)

Bombardier הפיקה מדריכים פנימיים לתעשיית התעופה/חלל (סדרת BM), מפרטי חומרים ותהליכים (סדרת SMP), ותקני Bombardier. לדוגמה, תקן Bombardier SMP 800 משמש באופן נרחב לבדיקת דליקות פני שטח, קצב יצירת עשן, ורעילות עשן של מוצרי אלסטומרים.

חפיפה בין תקנים

קיימת מידה רבה של חפיפה בין מערכות התקנים השונות הקיימות בתעשיות התעופה/חלל וצבא הבינלאומיות. לדוגמה, כל אחד מהתקנים ABD 0031, ASTM E-162, BSS 7238, FAR 25, ו-SMP 800 עוסק בבדיקת העמידות של חומרים שונים בשריפה. התקן המדויק שנבחר למוצר מסוים עשוי להיות תלוי בזהות היצרן והקונה, ערך טכני ומה מתאים ביותר לצורך התכנון או הייצור. יש כיום תנועה רבה בתעשיות התעופה/חלל והצבא הבינלאומיות למניעת פיתוח תקנים כפולים. במקום זאת, ניתן דגש על הגדלת ההשתתפות בפורומים קיימים כמו International Aerospace Quality Group‏ (IAQG), המנהל את תקני האיכות לתעשייה כולה.

קשרי גומלין בין תקנים

בפועל, כל התקנים המוכרים באופן בינלאומי משמשים כיום במקביל. לדוגמה, תקן רכיב SAE עשוי להתייחס לחומר שהוגדר לפי תקן ASTM. תקן רכיב AIA‏ (Aerospace Industries Association) יכול לצטט תקן לחומר ציפוי לפי SAE. תקן נתיך MIL-SPEC יכול לצטט תקן בדיקת התקנה של IEEE‏ (Institute of Electrical and Electronics Engineers). יכולות להיות הפניות לתקני SAE, ASTM, MIL-SPEC ו-IEEE יחד על שרטוט טכני יחיד. לפיכך, ספק חייב להכיר את התקנים השונים הרלוונטיים למוצרים המסוימים שהוא מייצר.

תנאי ייצור נאותים (GMP)

כל היצרנים התורמים לשרשרת ההספקה של תעשיות התעופה/חלל והצבא חייבים לקבל הסמכה מגופים רלוונטיים כעומדים בהנחיות למערכות ניהול איכות כגון AS 9100, AS 9110, AS 9120, או תקנים מקבילים כגון EN 9100‏, EN 9110‏, ו-EN 9120 האירופאים.

טכנו עד - הכתובת שלך למוצרי גומי לאטימה
פנה אלינו